הנסיכה "טָפַת" בת המלך שלמה

אשת הנציב בן אבינדב

 

הרב יצחק גינזבורג התועדות ר"ח שבט תשע"ט:

​

"...אמרנו שנאמר עוד שני פסוקים של שבט הפוך: אחד בטוי שלם כי הוא שם – פלוני בין פלוני. יש רק אדם אחד בכל התנ"ך ששמו ר"ת שבט (למפרע), סימן ודאי שהוא מאד קשור לחדש שבט. הרמז שלא מדובר בפלוני בן פלוני אלא בפלונית בת פלוני. ודאי דברנו על כך שלשלמה המלך היו אלף נשים, אבל כמעט ולא כתוב מי ילדיו. יודעים שרחבעם הוא בנו מנעמה, אבל יש לו שתי בנות שכתוב שמן – ואחת מהן היא "טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה"[1] (שם מאד מיוחד, שצריך להבין את משמעותו), האחת והיחידה שראשי תבות שמה הם שבט הפוך. יתכן שפעם דברנו עליה​​​[2]. היא נשמה מיוחדת של חדש שבט. טפת הוא גם מספר מיוחד, 489, שפע טל. טפת לשון טפה – טפת מים, טפת משקה. טפת בת שלמה.

 

למה שמה נזכר? לשלמה המלך היו שנים עשר נצבים, כנגד החדשים, וכתובים כמה פרטים על כל נצב. על בֶּן אֲבִינָדָב אומר הפסוק (מלכים א, ד, יא): ש"טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה".

שלמה המלך חיתן את בתו עם אחד מנצביו, בן אבינדב האחראי על נפת דֹאר. נאמר רמז לכבוד חתונתם: בן אבינדב טפת בת שלמה = 1387 = חוה (חכמה במספר קטן, הנקודה האמצעית של הבל, חכמה במספר סדורי, שהיא הנקודה האמצעית של חכמה כנ"ל) פעמים חכמה – שידוך מתאים לשלמה המלך, ל"חכמת שלמה".

 

אחרי "אין טוב באדם שיאכל וגו'" כתוב "כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני"[3] – למי יש הכי הרבה חוש באכילה? לשלמה.

 

המפרשים אומרים ש"יחוש" גם לשון חוש[4] וגם לשון חיש[5],  שאוכל מהר.

 

שלמה המלך הכי אוכל, הכי שבט. [יש בטוי "סעודת שלמה בשעתו"[6] כן, הרומז גם שסיים את סעודתו "בשעתא חדא" – אכל הרבה וטוב וגם מהר.

 

יש לו בת, שמסתפקת בטפה... יש ווארט שאנחנו אומרים בפורים, אבל אפשר להקדים עכשיו – 'אם טפה לא עוזרת, גם חבית שלמה לא תעזור'. לחיים לחיים.

 

נעשה לה (ולבעלה) תקון, לא יודעים בדיוק מה התקון שלה (מתאים לסעודת פורים, שמתחיל מחוש האכילה של שבט, "עד דלא ידע") – אבל נעשה תקון לטפת, לחיים לחיים".

 

 

​

[1] מ"א ד, יא.

[2] ראה שיעור כ' שבט ע"ח.

[3] קהלת ב, כה.

[4] רבינו בחיי לבראשית ט, כ; מלבי"ם לאיוב כ, ב.

[5] רש"י; ראב"ע; רד"ק בספר השרשים שרש 'חוש'.

[6] משנה ב"מ פ"ז מ"א.